גנים במלכוד - נפגעי העבירה שלא הייתה
בשנים האחרונות נדמה, כי חקירות של גננות בגין עבירות אלימות נגד ילדים שתחת חסותן, הפכו לסוג של "מכת מדינה." כותרות על טענות לפגיעה כזו או אחרת בילדי הגן עולות ומתפרסמות באופן תדיר, ותוצאתן הרסנית.
היא הרסנית לגננת, שאף אם שמה ופרטיה אינם מפורסמים (בעיקר כדי להגן על פרטיות הילדים), הרי שסביבתה הקרובה, הורי הילדים והגורמים במשרד החינוך, כבר לעולם יראוה ב"חזקת אשמה" והמוניטין שלה ייפגע באופן שלא יוכל להתאחות. היא הרסנית לא פחות להורים, אשר מיום שכותרת כזו מפורסמת, לא יוכלו עוד לעצום עין מחשש לפגיעה שאולי אירעה לילדם הרך בשנים, וחסר האונים, כאשר הם מסרו אותו לידיו של גורם זר. הם אף לא ירגישו בנוח להחזיר את הילד לגן, ולעיתים אף לכל מסגרת שהיא, כאשר הספקות העצמיים יקוננו בהם, אף אם קודם לכן נתנו אמון מלא בגננת וחשו אושר ורוגע מהחום שראו שהיא מעניקה לילדיהם.
בתיקים מסוג זה, החשדות, והחששות שבצידם, הופכים במהרה למלחמת חורמה של ההורים כאשר כל האמצעים כשרים. התחושות משני צידי המתרס שתיהן מובנות ביותר - הורה שאמונו במשגיח על ילדו נסדק, יילחם בכך מאוד! על שלומו של ילדו, ועל מיצוי הדין כלפי מי שאולי פגע בו. הזעם שהוא חש הינו כזה, שאף מערכת משפט לא תוכל לשכך. הגננת, שעד לאותו הרגע קיבלה אמון מוחלט מהורי הגן, בצירוף מכתבי תודה והערכה מקושטים בפרחים ופרפרים, תזדעזע מהיותה לפתע ב"חזקת אויב," ומכך שכל
האמון שבנתה, קשריה עם ההורים והילדים, וניסיונה כאשת חינוך מוערכת, נעלמו כלא היו ברגע אחד. היא תרצה להילחם בכל מאודה לא רק על חפותה כי אם גם על שמה הטוב ועל הקריירה שלה. אכן, התחושות משני צידי המתרס קשות ומוצדקות, אך הבעיה האמיתית היא, שנוצר מתרס והמתרס הזה כבר לא ייעלם, אף אם החקירה תוביל למסקנה חד משמעית, שהגננת לא ביצעה כל עבירה.
כאן חשוב לעצור ולהבין, כי תיקי חקירה נגד גננות בעבירות אלימות כלפי ילדים אינם תיקים רגילים. הם נפתחים לרוב בעקבות תלונות של גורמים שלא נכחו בשעת המעשה הנטעןכמו הורים ששמעו שברירי מילים לא ברורות מילדיהם, או שמעו שמועות וחשדות מגורמים בגן. לעיתים קרובות מאוד, טענות שונות יוצאות מפרופורציה דווקא משום החשש הכל כך לגיטימי של ההורים לילדיהם. פעמים רבות, החקירות נובעות בכלל מטענות "מנופחות" שנובעות מסכסוכים פנימיים בתוך צוות הגן, כאשר הגורמים המסוכסכים יודעים, שתלונה על חשד לעבירה כלפי ילדים כמוה כ"מכת מוות" לכל גורם מחנך.
גורמי החקירה, שמודעים לכל הרגישויות הללו, בוחנים את החקירה בדרך ייחודית אשר שמה לנגד עיניהם מחד את הפאניקה הסביבתית סביב הנושא, במיוחד ככל שהכותרות בעיתונים מצטברות, ומנגד את חומרתו, ככל שהחשדות נכונים. אלמנט הפאניקה, לצד ההשלכות הרות הגורל על הגננות, וריבוי המקרים בהם החקירות מסתיימות בסגירת תיק החקירה ללא הגשת כתב אישום, הובילו לכך, שישנם מקרים לא מועטים, בהם נעשה בירור מקרים עם הגננת, על-ידי רשויות החקירה, בטרם זו מוגדרת כ"חשודה בעבירה." בירורים אלו מביאים לעיתים לסגירת החקירה מבלי שלמעשה נפתחה כ"חקירה פלילית" מן המניין, ובטרם הוגדרה הגננת כ"חשודה בעבירה." הניסיון המצטבר בתיקים אלו מלמד, כי חלק ניכר מתיקי החקירה נגד גננות נסגר. לכאורה, מדובר בבשורה טובה עבור הגננות, אשר נוקו מחשד, ובבשורה טובה עבור ההורים, שיכולים לישון בשקט ולדעת שגורם מיומן קבע, שהגננת של ילדם לא ביצעה עבירה. בפועל, הגננת וההורים כבר מזמן הפכו לנפגעי העבירה שלא הייתה, והנזק שנגרם להם הינו בלתי הפיך. גנים פרטיים נסגרים גם כאשר לא מוגש כתב אישום, כי האמון שנפגע בגננת אינו יכול להתאחות גם אחרי חותמת כשירות של רשויות החקירה; בגנים של משרד החינוך תועבר לעיתים הגננת לגן אחר, כיוון שהדינמיקה בין ההורים לצוות אינה מאפשרת עוד ניהול תקין של הגן; ההורים מנגד, נמצאים במצב בלתי אפשרי שבו מצופה מהם לתת אמון בגננת, אחרי שמישהו רמז, שאפילו אולי, הילד שלהם יכול היה להיפגע, והילדים - הילדים סופגים את הכל, את שני צידי המתרס, גם אם לא באופן מודע.
אז מה אפשר לעשות?
כאן המסר להורים ולגננות הוא זהה - לאזן את הפאניקה עם מידע, ועם יעוץ מקצועי. כהורים, חשוב לדעת ולהבין שתלונות רבות נגד גננות נמצאות בלתי מבוססות, ולכן לא למהר ולפסול את הגננת לחלוטין, ולשכנע את עצמכם שפגעתם בילדכם בכך שהנחתם אותו בידיה, לפני שביררתם מה בדיוק טיב התלונה ובעיקר על מה היא מתבססת. להורים, כאפוטרופסים של נפגעי העבירה או הנפגעים הפוטנציאלים, יש זכויות למידע ולמעורבות בתהליך. כדאי להיוועץ בעורך דין ואף להיעזר
בשירותיו כמייצג, בין אם כקבוצה ובין אם כיחידים, על מנת למקסם את המעורבות האפשרית במסגרת הדין. ייתכן גם שהרשויות יבקשו לחקור את ילדיכם במסגרת מה שמכונה "חקירת ילדים," ואף בהליך זה כדאי להיות מלווים בייעוץ מקצועי של עורך דין פלילי, בעל ניסיון בתחום של עבירות בידי אחראים על קטינים.
כגננת, חשוב להבין שהורים, מעריכים ואוהדים ככל שיהיו, תמיד ידאגו קודם לגורל ילדם ויחרדו לו, אף אם זה יעוור אותם אל מול חודשים ואף שנים של יחסים טובים ומחבקים. הגננת צריכה לברר למול עורך דין מקצועי, שהמתמחה בתחום, כיצד לדאוג לגורל החקירה, לשמה הטוב ולפרנסתה, ואיך להתנהל לא רק מול רשויות החקירה, אלא גם מול ההורים, התקשורת, והמערכת החינוכית שבה היא נמצאת. רק ייצוג יעיל מול כל הגורמים הללו ייתן לגננת את ההגנה שדרושה לה בהליך הזה.
בסופו של יום, תלונה נגד גננת מביאה את ההורים והגננת כאחד, למלכוד, וממלכוד כזה, לא ניתן להיחלץ מצוידים אך בפאניקה וחששות. שני הצדדים זקוקים ליד רגועה ומיומנת, שתוליך אותם בתוך המבוך אליו נקלעו, ובעיקר תעזור להם להיות מסוגלים להמשיך ולשמור על הילדים שבאחריותם.