משרד עורכי דין דחוח ושות’ מתמחה בייצוג בתיקים פליליים ובתיקי עבירות צווארון לבן, ובפרט בתחומי הרגולציה הפלילית והמנהלית של שוק ההון

הטיפול בשחיתות של אישי ציבור עבר מהפכה ב-15 שנים האחרונות. פרשה רודפת פרשה בתחום השלטון הארצי והמקומי: ראשי ממשלה, נשיאים, שרים, חברי כנסת, ראשי ערים ובעלי תפקידים בעיריות ועוזריהם

עבירות שחיתות של עובדי ציבור

בשנים האחרונות, לא חולף יום בו אין סיקור תקשורתי על פרשת שחיתות כזאת או אחרת של אישי ציבור.הייצוג בפרשות הללו מחייב מיומנות ושליטה לא רק בצד המשפטי-פלילי אלא אף בהיבטים האסטרטגיים הכרוכים בתפקיד הציבורי הרלוונטי, וכן בניהול משברים תקשורתיים ופוליטיים. כך למשל, ניכוס שמה של פרשת שחיתות של אנשי ציבור במפלגת "ישראל ביתנו" גרם נזק תדמיתי ואסטרטגי עצום למפלגה. לכן, בניהול ההגנה נדרש לראות היבטים רחבים יותר מעבר לשאלות מהדין הפלילי. העבירות השכיחות, הנוגעות לאישי ציבור, הן הפרת אמונים ושוחד. עבירת הפרת האמונים הינה 'עבירת סל', אין לה הגדרה ברורה וקשה מאוד להגדיר מה נופל לתוכה ומה חוצה את קו דיני האתיקה אל עבר הדין הפלילי.

בשל העובדה, שמדובר בעבירה עמומה, שהמחוקק החליט שלא להגדיר אותה, פסקי הדין של בתי המשפט משתנים ממקרה למקרה. לכן, גם הייעוץ של עורכי הדין הוא מורכב מאוד.

בין היתר יש לבחון, כל מקרה לגופו, האם המעשה 'סטה מהשורה' הנורמטיבית, האם העמיד במצב של ניגוד עניינים ממשי או ניגוד עניינים 'פוטנציאלי' בעת קבלת החלטה במסגרת התפקיד השלטוני, וכדומה. התשובות לשאלות הללו משתנות ממקרה למקרה, ואין סרגל ברור שיכול למדוד את התשובות.

עבירת השוחד מורכבת מה'מתת' (טובת ההנאה שאיש הציבור מקבל) וה'מתן' (הפעולה שביצע איש הציבור) במסגרת תפקידו בעבור המתת. חייבת להתקיים סימולטניות, כלומר צריך להיות קשר סיבתי בין ה'מתת' לבין ה'מתן'. כך למשל בפרשת פואד בן אליעזר נקבעע,שסכום של מאות אלפי שקלים שניתנו לאיש ציבור לא יכולים להוות שוחד באם הם ניתנו מספר שנים לאחר הפעולה שביצע איש הציבור, וכאשר לנותן ה'מתת' לא היה אינטרס בתפקידו הציבורי של פואד בעת נתינתו. ישנה גם השפעה לקשר חברי בין נותן ה'מתת' למקבלו, אך יש להראות שהקשר החברי לא 'זלג' להכללת אינטרסים אחרים.

כמו כן התביעה צריכה להוכיח שאיש הציבור היה מודע לכך שהוא מקבל את טובת ההנאה ב'מסגרת תפקידו' ולא משיקולים אחרים.

עבירת השוחד לא מחייבת דרישה של מתן קונקרטי (תמורה מאיש הציבור תמורת ה'מתת'). כלומר, התביעה לא חייבת להוכיח שאיש הציבור ביצע פעולה במסגרת תפקידו בעבור ה'מתת'. הדין קובע, כי גם קבלת טובת הנאה כללית מתוך צפי לקבלת מתן בעתיד, בבחינת 'שלח לחמך', מהווה עבירה ובלבד שאיש הציבור היה מודע לכך (יסוד נפשי) שהוא מקבל את טובת ההנאה, בכדי שהוא יבצע פעולה במסגרת תפקידו.

המונח 'טובת הנאה' הורחב מאוד במשך השנים. כיום, אפילו טובת יחסי מין יכולים להיחשב כ'טובת הנאה'. בהמשך, תעלה השאלה האם יחסים רגשיים ותמיכה רגשית יכולה להיחשב כ'טובת הנאה'.אף המונח 'במסגרת תפקידו' הורחב מאוד והוא לא כולל רק את התפקיד המדויק שיש לאיש הציבור. התביעה לאחרונה טוענת, שעצם השימוש בהשפעה ובמעמד הנגזרים מהתפקיד הציבורי, גם הוא יכול להיחשב, בנסיבות מסויימות, 'פעולה במסגרת התפקיד' של איש הציבור.

לאור מורכבות העבירות, הייעוץ לאישי ציבור החשודים בעבירות שחיתות שלטונית מחייב בקיאות בפסיקה ובקווים המנחים שהיא מתווה, וצפי של האופן בו, יפרשו רשויות החקירה והתביעה, וכן בתי המשפט כל פעולה של איש ציבור, שנחשדת בשחיתות שלטונית. הבקיאות הזו באה לידי ביטוי כבר בשלב החקירה, כאשר התשובות שמוסר הנחקר בחקירה בנוגע לאירועים הנחקרים, למניעים לביצוע כל פעולה, ולאופי ההיכרות עם מוסר המתת או האדם שביחס אליו הוא נחשד בניגוד ענייניים, הן קריטיות להמשך ניהול התיק.