משרדנו בעיתונות

  • Themarker: השופט עודד מודריק נגד חוקרי רשות ני”ע: “חקירת עבירה חמורה במאה ה-21 צריכה להיות מוקלטת”

    למרות זאת, קיבל מודריק כראיה קבילה את הודאתו של רו”ח אלי אביגוש אף שנטען כי נמסרה תוך הפרת זכויותיו בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל בשבוע שעבר כראיה קבילה את הודאתו ברשות ניירות ערך של רו”ח אלי אביגוש, שותף במשרד דלויט-בריטמן-אלמגור ואחד הנאשמים בפרשת קריסת חברת התיירות הציבורית של משפחת בולוס.  השופט עודד מודריק למרות זאת, [...]

  • The Marker: מה חושבים במשרדים על עורכי הדין החדשים: “עד שמגיעים למוצלחים – פוגשים הרבה פקידים”

    משרדים של עורכי דין פליליים העדיפו לפסוח על היריד. יוצא דופן הוא עו”ד גיל דחוח, שותף במשרד ברם-דחוח. “אני מחפש לוחמים”, הכריז בחיוך, אך התכוון ברצינות לאתגרים הכרוכים בעבודת סניגור. הוא שלף קורות חיים של מועמד שמפרט שירות קרבי מוצלח בחיל הרגלים, כולל קצונה. “אני צריך מישהו שהוא לוחם באופי שלו”. – ואם זו בחורה? – “שתהיה עובדת סוציאלית, שתהיה אמפתית עם הלקוח”. [...]

  • ynet: שוחד והלבנת הון – עבירות קשות להוכחה

    אולמרט לא לבד: שורה של בכירים ונבחרי ציבור נחקרים בימים אלה בחשד לקבלת שוחד בתמורה לקידום פרויקט הולילנד ומתן הקלות בנייה. על רקע דיווחים אלה, הציבור לא נותר אדיש: סקר של מכון הסקרים רותם TRI חשף אתמול בבוקר (ב’) כי כ-40% מהאוכלוסייה חושבים שנבחרי הציבור בעירם, מקבלים שוחד כדי לאשר תוספות בנייה לפרויקטים.
    עו”ד גיל דחוח: “להבדיל מעבירות אחרות בחוק העונשין שבהן קיים מתלונן ונאשם, עבירות השוחד נחשפות בדרך כלל על ידי צד שלישי – רשויות האכיפה. אף צד לא מודה שנתן או קיבל שוחד, שכן שתי הפעולות ברות ענישה”.[...]

  • גלובס: מנהל מע”מ ירושלים: “קארשי אמר לי: תחליט איזה תפקיד אתה רוצה”

    סימני התייחס לעזרה שהציע לו קארשי במינויו לתפקיד מנהל בית המכס בירושלים, שאותו פינה יגאל סער, אחד הנאשמים, זאת לאור מינויו לנציג הרשות בארה”ב. לדברי סימני, “ב-2006 הבעתי רצון להתמנות תפקיד של יגאל כשהוא יצא לארה”ב. יורם אמר שהוא דיבר עם יגאל רבות על הנושא הזה”.
    לדבריו, בפגישה שהתקיימה בינו ובין קארשי ביוני 2006 בתלפיות, “יורם אמר לי: ‘תחליט איזה תפקיד אתה רוצה. מה שתחליט – אני לרשותך’. אני מניח שאמרתי לו שאני מעוניין לעבור תפקיד, והוא הציע לסייע לי בקבלת תפקיד של בית המכס. זה טבעי שאחד שמכיר אותי יתעניין”.[...]

  • גלובס: בכיר ברשות המסים – האישום נגדי נולד מרצונו של מצא להחליש אותי

    “כתב האישום נגדי נולד כתוצאה מרצונו של מנהל רשות המסים לשעבר, ג’קי מצא, להרחיק אותי ממוקדי הכוח וההשפעה בארגון” – כך טוען יגאל סער, נציג רשות המסים בארה”ב לשעבר, בכתב התשובה שהגיש לאישום נגדו בפרשת המינויים ברשות המסים. סער מואשם בקבלת שוחד, בסיוע למתן שוחד ובמירמה והפרת אמונים.
    סער טוען כעת, באמצעות עוה”ד גיל דחוח וגלית רוטנברג, כי מצא המליץ על מינויו לנציג רשות המסים בארה”ב, במטרה להרחיקו מתפקידים מרכזיים בישראל ולמדר אותו ממוקדי ההשפעה ברשות. זאת, עקב מערכת יחסים בלתי נעימה שנוצרה ביניהם.[...]

  • גלובס: חקירה מעבר לקווים – הצצה מבהילה לשיטות היצירתיות לחילוץ הודאה ברשויות הכלכליות

    …בפברואר אשתקד, כ-3 שנים לאחר היום הארוך הזה, הגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה כתב אישום נגד אבן ולקוחו, יעקב מרדינגר. החברה של מרדינגר, נטען בו, רשמה רווח הון של מיליוני דולרים כשמכרה את אחזקותיה במשרד הפרסום ראובני-פרידן ובחברה נוספת, ואבן סייע ליצור בפני הרשויות מראית עין של הפסד. את דברי אבן, שתועדו בתרשומת, הציגה הפרקליטות כראיה לכוונות ההסתרה הפליליות שלו.

    אלא שבית המשפט לא התרשם, ולפני 3 חודשים זיכה את השניים. לצד הטעמים השונים לזיכוי, הקדיש השופט דן מור התייחסות נרחבת לדרך שבה הושגה ההודאה: הנחקר עומת עם ראש המחלקה בשעת לילה מאוחרת, לאחר חקירה של יום שלם; זכותו להתייעץ עם עורך דין הופרה; זכות השתיקה לא הובהרה לו, והוא לא הוזהר שהחקירה נמשכת; רישום דבריו לא היה מדויק, ולא התאפשר לו לבחון אותו ולאשרו, כמקובל.[...]

  • The Marker: ביהמ”ש ביטל כתב אישום נגד שוטר – המדינה התעלמה מהזכות לשימוע

    בתחילת 2008 קיבלה המדינה את בקשת השוטר מאיר אנקר לסגור את התיק הפלילי נגדו שנחקר במחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש). שבעה חודשים לאחר מכן קיבל אנקר הודעה כי הוגש ערר על ההחלטה והוחלט להעמידו לדין.
    בנובמבר 2008 הואשם אנקר בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ותקיפה בנסיבות מחמירות. חודש לאחר מכן ביקש אנקר, באמצעות בא כוחו, עו”ד גיל דחוח, שהמדינה תחזור בה מכתב האישום. דחוח טען שמרשו לא מימש את זכות השימוע. המדינה התנגדה לבקשה וטענה שהיא כללית ואין בה כל הסבר. דחוח, מצדו, הבהיר כי לא רצה לפרט את טיעוניו לפני השימוע.
    בנוגע לעבירות חמורות, כך קובע החוק, על המדינה לעדכן חשוד על העברת החומר בעניינו מהרשות החוקרת לפרקליטות (הליך היידוע). השלב השני הוא הודעת המדינה לחשוד כי הוחלט להעמידו לדין בכפוף לשימוע. לגישת השופט דניאל בארי, מסלול זה קיים גם בהליך ערר.[...]