מונחים

  • הגנה מן הצדק

    “הגנה מן הצדק” היא דוקטרינה, המעניקה סמכות לבית המשפט בהליך הפלילי לבטל כתב אישום מטעמי צדק והגינות. קיומה של דוקטרינה זו מאפשר לבטל כתב אישום במקרים מסוימים כגון: עיכוב ניכר בהגשת כתב אישום, אי העברת חומרי חקירה לנאשם, אפליה אל מול מעורבים אחרים בנסיבות דומות (“אכיפה בררנית”), התעמרות של הרשות באזרח, ועוד. למעשה, הדוקטרינה נועדה [...]

  • שימוש במידע פנים

    עבירת השימוש במידע פנים מעוגנת בפרק ח1 לחוק ניירות ערך, בסעיפים 52א-52י לחוק. לשם בחינת הגדרת העבירה של שימוש במידע פנים יש לענות על 3 שאלות מקדמיות: מיהו איש פנים? מהו מידע פנים? ומהו “שימוש” במידע פנים? מיהו איש פנים? סעיף 52א(1) לחוק ניירות ערך, שמגדיר מיהו “איש פנים” בחברה, מכיל הגדרה רחבה, שכוללת לא [...]

  • עבירת השוחד

    עבירת השוחד מוגדרת בסעיפים 290 ו-291 לחוק העונשין. המחוקק קבע את עונשו של נתון השוחד למחצית מעונשו של מקבל השוחד, כיוון שלא מצוי אצלו הרכיב המחמיר, של היותו של הנאשם “עובד ציבור”. בשנת 2010 הועמד עונשו המקסימלי של לוקח השוחד על עשר שנים. סעיף 293 לחוק העונשין מרחיב את פרישתה של עבירת השוחד, וקובע תחולה [...]

  • עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך

    עבירות הדיווח לפי חוק ניירות ערך מעוגנות בסעיף 53 לחוק ניירות ערך. חוק ניירות ערך מבחין בין עבירות דיווח שבוצעו “מתוך כוונה להטעות משקיע סביר” – שדינן 5  שנות מאסר, לבין עבירות דיווח בהן לא הוכחה כוונה כאמור – שדינן שנתיים מאסר. עבירת דיווח שנעשתה בכוונה להכשיל הליך אכיפה מנהלי, דינה מאסר 3 שנים. בכל [...]

  • משפט זוטא

    משפט זוטא הוא משפט שמתנהל כ’תת-משפט’ בהליך הפלילי, ומטרתו להכריע בשאלת קבילותה של הודאת הנאשם. משפט הזוטא יתנהל, כאשר הנאשם טוען שהודאה באשמה, אותה מסר במסגרת הליכי החקירה, אינה קבילה, היינו – לא ניתן לעשות בה שימוש במשפט, כיוון שנגבתה באמצעים פסולים. טענת חוסר קבילות של הודאה יכולה להתעורר באחד משני המקרים הבאים (או שניהם [...]

  • עבירת מרמה והפרת אמונים

    עבירת מרמה והפרת אמונים מוגדרת בסעיף 284 לחוק העונשין. היסודות העובדתיים של עבירת הפרת האמונים הם שלושה: א.         קיומו של ‘מעשה מרמה או הפרת אמונים‘; ב.         היותו של מבצע המעשה ‘עובד הציבור העושה במילוי תפקידו‘; ג.          היותו של המעשה מעשה ‘הפוגע בציבור‘. על-פי הפסיקה כיום, הפגיעה בציבור אינה חייבת להיות מוכחת. היינו, לא מדובר בעבירה [...]

  • חוק הייעוץ

    חוק הייעוץ, או בשמו המלא: “חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ”ה-1995″, נחקק על-מנת להסדיר את הפעילות בשוק ההון. חוק הייעוץ הוא חוק רחב היקף, אשר עיקר תרומתו לשוק ההון היא בהסדרת חובת הרישיון וחובות בעלי הרישיון, וכן בהסדרת שלושה מערכי אכיפה, אשר מוודאים את קיומו התקין של שוק ההון. חובת [...]

  • “הרצת מניות” – תרמית בניירות ערך

    הפסיקה לאורך השנים הייתה חלוקה בשאלה, האם מדובר בעבירה תוצאתית או התנהגותית. כלומר, האם לצורך הרשעה בעבירה, צריך להוכיח תוצאה של השפעה בפועל על השער.
    ההלכה על-פיה נוהגים כיום היא, כי אין צורך להוכיח את ההשפעה הממשית על השער, אך שאלת ההשפעה על שער המסחר בפועל, ומידת ההשפעה, תהווה שיקול בענישה.

  • עבירת הלבנת הון

    חוק איסור הלבנת הון נחקק בשנת 2000, בעקבות לחץ פוליטי וכלכלי בינלאומי.
    מטרתו המקורית של החוק הייתה המאבק בפשיעה המאורגנת.
    החוק נוקט בדרך עקיפה למלחמה בפשיעה, בכך שהוא תוקף, ומטיל סנקציות, על הסוואת “פירות העבירה”. זאת, מתוך ההנחה, שקל יותר להתחקות אחרי השימוש בכספי העבירה מאשר אחר עבירת המקור.

  • אכיפה מנהלית בעבירות ניירות ערך

    האכיפה המנהלית מתאפשרת בהפרות של חוק ניירות ערך, חוק השקעות משותפות בנאמנות וחוק הייעוץ, שהינן עבירות רשלנות בלבד. כך למשל, האכיפה המנהלית לא תתאפשר בעבירות של הטעייה מכוונת או מודעת ובעבירות תרמית.